מחמוד דרוויש
כפרחי השקד או רחוק יותר

כְּבֵית קָפֶה קָטָן בָּרְחוֹב הַזָּרִים -
הִיא הָאַהֲבָה... פּוֹתַחַת שְׁעָרֶיהָ לַכֹּל.
כְּבֵית קָפֶה הַמִּתְמַלֵּא וּמִתְרוֹקֵן לְפִי מֶזֶג הָאֲוִיר:
עִם רֶדֶת הַגֶּשֶם גּוֹדְשִׁים אוֹתוֹ הַמְּבַקְרִים
וּבְהִשְׁתַּפֵּר הַמֶּזֶג הֵם מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים...
אֲנִי פֹּה- הוֹ הַזָּרָה - יוֹשֵׁב לִי בַּפִּנָּה
[מַה צֶּבַע עֵינַיִךְ? מַה שְׁמֵךְ? אֵיךְ
אֶקְרָא לָךְ כְּשֶׁתַּחְלְפִי עַל פָּנַי,
בְּשִׁבְתִּי לְצַפּוֹת לָךְ?]
בֵּית קָפֶה קָטָן הוּא הָאַהֲבָה. אֲבַקֵּש שְׁנֵי גְּבֵיעֵי
יַיִן וְאֶשְׁתֶּה לְחַיַּי וּלְחַיַּיִךְ. אֲנִי נוֹשֵֹא
שְׁתֵּי מִגְבָּעוֹת וּמִטְרִיָּה. יוֹרֵד גֶשֶם עַתָּה.
יוֹרֵד גֶשֶם יוֹתֵר מִכָּל יוֹם אַחֵר, אֲבָל אַתְּ אֵינֵךְ נִכְנֶסֶת.
לְבַסּוֹף אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: אוּלַי זוֹ שֶׁצִּפִּיתִי לָהּ
צִפְּתָה לִי... אוֹ צִפְּתָה לְאָדָם
אַחֵר - צִפְּתָה לָנוּ וְלֹא עָשְֹתָה עִמוֹ/ עִמִּי הַכָּרָה
וּכְמוֹ אָמְרָה: הִנֵּה אֲנִי כָּאן מְצַפָּה לְךָ.
[מַה צֶבַע עֵינֶיךָ? אֵיזֶה יַיִן אַתָּה אוֹהֵב?
וּמַה שִׁמְךָ? אֵיךְ אֶקְרָא לְךָ
כְּשֶׁתַּחֲלֹף עַל פָּנַי]
כְּבֵית קָפֶה קָטָן הִיא הָאַהֲבָה...